איך בודקים ניגודיות ואי הסתמכות על צבע

צבע הוא כלי עיצובי חשוב, אך הוא אינו יכול להיות הדרך היחידה להבין שגיאה, בחירה או הבדל בין נתונים. בנוסף נדרש למדוד את היחס בין צבעי התוכן לרקע במצבים שבהם הקריטריון חל.

מודדים את הצבעים שמוצגים בפועל

דוגמים את צבע הטקסט ואת הרקע באמצעות כלי מדידה ומשווים ליחס הנדרש בקריטריון המתאים. יש לבדוק טקסט רגיל, טקסט גדול והחריגים לפי הגדרות התקן במקום לנחש לפי מראה.

רקע שקוף, תמונה, מעבר צבע או שכבת כהות עלולים לשנות את היחס לאורך הרכיב. בודקים את הנקודה החלשה ולא רק דוגמה נוחה.

מסירים את הצבע מן המשוואה

בודקים אם עדיין אפשר לזהות שדה שגוי, פריט נבחר, קישור, מקרא של תרשים או סטטוס כאשר הצבע אינו נתפס. מוסיפים טקסט, צורה, דוגמה או סימון אחר שמעביר את אותה משמעות.

אין די בשם צבע בתוך הוראה אם המשתמש נדרש לזהות רכיב לפי מיקומו או צבעו בלבד. ההנחיה צריכה לזהות את הרכיב בדרך שאינה תלויה בחוש יחיד.

בודקים את כל המצבים

עוברים על מצב רגיל, מעבר עכבר, מיקוד, לחיצה, שדה מושבת, הודעת שגיאה ורכיב שנבחר. שינוי צבע זמני עלול להפוך טקסט או סימון ללא קריא.

בודקים גם גבולות של שדות, סמלים וסימון מיקוד לפי הקריטריונים החלים. עמידת הטקסט ביחס הנדרש אינה מוכיחה שכל רכיבי הממשק ניתנים לזיהוי.

רשימת בדיקה

נמדד יחס הצבעים בכל שילוב מהותי.
נבדקו טקסט על תמונות ועל רקעים משתנים.
שגיאה, בחירה וסטטוס אינם מסומנים בצבע בלבד.
נבדקו מצבי מיקוד, מעבר, לחיצה והשבתה.
גבולות וסמלים מהותיים נשארים ניתנים לזיהוי.

מקורות רשמיים להמשך בדיקה

המקורות הרשמיים הם הקובעים. יש לוודא שהמסמך וההוראות בתוקף במועד הבדיקה.